תחרות כתיבה | הַגְּזֻזְטְרָה

גילוי מקדש האחווה

יעל שלגי

אתר העלייה לרגל:

מקדש האחווה

איפה האתר נמצא?

מתחת לים המלח

מדוע האתר מקודש, ולמי?

האתר מקודש למוסלמים שבירדן, וליהודים שבישראל.
מקום זה הוא המקדש שבו נחתם הסכם השלום בין ישראל לבין ירדן הרבה לפני שרבין חתם על הסכם השלום איתם.
אף אחד לא יודע מאיזו תקופה המקדש קיים.
לפי המחקרים שנערכו, מקום זה הוא העדות היחידה להסכם השלום הנחתם בו. על הקירות של המקדש, כתובים דברים, בערבית, ובעברית קדומה, ומצויירים ציורים שמסמלים את הדת האסלאמית והיהדות. אפילו, רואים את ההסכם החתום על קיר המקדש.

הטקסט

"אמאאא! אמא את באה?!"
"כן לירי, אני באה!" אמא של לירי, סיגל, נכנסה לחדר עם תיק הטיולים שלה על הגב, כי הן נוסעות לטיול בים המלח.
הן יצאו לדרכן.
הייתה להן נסיעה ארוכה. ברובה, לירי ישנה. לקראת סופה, היא התעוררה.
כשהן הגיעו לים המלח, הן ישבו לאכול, ולאחר מכן נכנסו למים.
"אמא, תראי מה מצאתי!" היא הלכה לסיגל עם גביש מלח ביד, והראתה לה אותו. "וואו! איזה יופי!" אמרה לה סיגל. "אולי ניסע הביתה? כבר היינו פה הרבה זמן…"
"אפשר עוד חמש דקות, אמא?" שאלה לירי.
"בסדר… אבל לא יותר!" אמרה סיגל.
לירי חייכה, והתחילה לרוץ שוב למים אבל בדרך, לפתע, היא נפלה לבור!!
"לירייי!!" צעקה סיגל. היא רצה לבור שבו לירי נפלה. "לירי, הכל בסדר?"
" כואבת לי הרגל! אני לא יכולה לעלות!" היא ענתה.
"אני באה אלייך!"
סיגל התחילה לרדת דרך הבור עם חבל שהביאה. היא הגיעה ללירי, וטיפלה לה ברגל. רק כשגמרה, היא התפנתה להסתכל על המקום שאליו הן הגיעו.
המקום היה חדר מאוד גדול. על הרצפה היה פסיפס של יונה עם עלה של זית. היו כל מיני דברים שחרוטים על הקירות, כמו ציורים של מגן דוד ושל סהר, ומשפטים שכתובים על הקירות בערבית, ובעברית קדומה. היא לא ידעה היכן הן נמצאות, אבל היא כן ידעה שזה מקום מאוד עתיק, ויפה.
אחרי שהן הסתכלו על המקום הן יצאו החוצה מהבור. כבר היה מאוד מאוחר.
הן היו צריכות כבר לחזור הביתה. הן היו מאוד סקרניות כי הן ידעו שהן גילו משהו מאוד נדיר. הן החליטו להתקשר לחברה של סיגל, שרון, ההיסטוריונית, כדי לספר לה על מה שגילו.
גם שרון התחילה להתעניין במקום ולחקור עליו, היא שיתפה את סיגל ואת לירי בכל פעם שגילתה משהו חדש.
אחרי כמה זמן, גם הירדנים גילו על המקום.
השלטונות בישראל ובירדן סיכמו ביחד שיקראו למקום מקדש האחווה.
מאז, מקדש האחווה הוא מקום שגם הירדנים וגם הישראלים מבקרים בו כל שנה.


יעל שלגי