תחרות כתיבה | הַגְּזֻזְטְרָה

הדבר ששינה את הכל

יואב פלג

אתר העלייה לרגל:

האורקל מדלפי

איפה האתר נמצא?

בעיר דלפי ביוון

מדוע האתר מקודש, ולמי?

האורקל מדלפי הוא היה מקודש ליוונים מכיוון שהם היו מגיעים לשם על מנת לשמוע התנבאות של הפיתיה (דוברת אפולו).

הטקסט

התעוררתי בבוקר לקול הציפורים המצייצות בחוץ. אין צליל יפה משירת הציפורים בבוקר, אך לצערי הרב הייתי צריך לקום ולהתחיל את יומי. סדר יומי פשוט למדי. אני קם, מתארגן ולאחר מכן מטייל בגינתי עד שאני מוצא פינה שקטה ומוצלת בה אני יכול לשבת ולקרוא בשלווה. אני קורא מספר שעות ולאחר מכן אני ממשיך לשבת זמן מה ולחשוב על מה שקראתי. לעיתים המחשבות על הספר נגררות עמי במשך כל היום ולעיתים הן מתיישבות בשלווה במוחי ולא מטרידות אותי יותר.
אך היום קרה דבר משונה. כאשר חשבתי על הספר שזה עתה קראתי הייתה לי ההרגשה שפספסתי משהו. לא בהכרח משהו גדול, אבל הרגשתי שהייתה לפרט הזה משמעות כלשהי. כך הרהרתי בדבר זמן מה ולבסוף החלטתי שזה לא צריך להשפיע עלי יותר מדי אז קמתי והלכתי העירה.
אני לא אוהב את העיר במיוחד. היא רועשת מדי עבורי, אני מגיע אליה בשביל האנשים החיים בה אשר אותם אני מוצא מעניינים. צעדתי ברחובות העיר במהירות עד שהגעתי לספריה. עליתי במדרגות האבן הסדוקות ונכנסתי אל האולם הראשי. כמו תמיד לקחתי רגע כדי להתפעל מהמבנה בו עמדתי וכמו תמיד לא הצלחתי להבין איך הגג לא נופל. החלטתי לא להשקיע בזה מחשבה רבה היות והיו לי עניינים דחופים יותר לטפל בהם. מיהרתי לכיוון פינות הישיבה ושם כפי שציפיתי מצאתי את רעיי.
לא אפרט את כל השיחה, רק אומר שחבריי יעצו לי ללכת לדבר עם האורקל.
בדרכי הביתה חשבתי על ההצעה. הרבה אנשים אשר דברו עם האורקל גילו דברים חדשים וחשובים על עצמם אבל היו גם אנשים אשר מילותיה של האורקל גרמו להם להשתגע. הבנתי שאני חייב להבין מהו הפרט שפספסתי, לכן החלטתי לצאת מוקדם עם שחר על מנת להגיע לדלפי בשעות הצהריים המוקדמות.
לאורך המסע הרגשתי שמתחוללת בתוכי מלחמה. רגע אחד הסקרנות גברה ובמשנהו הפחד האפיל עליה. נרגעתי עם דבריה של האורקל, שגרמו לי להבין שהפרט החסר הוא מה שגורם לנו לחפש משמעות. הרי בלעדיו לשום סיפור לא תהיה אפשרות להתפתח.

יואב פלג