תחרות כתיבה | הַגְּזֻזְטְרָה

המסע אלייך

יאיר דבח

אתר העלייה לרגל:

הפסגה של הר קילימנג'רו

איפה האתר נמצא?

טנזניה

מדוע האתר מקודש, ולמי?

האתר מקודש לכל מטייל שאוהב סיכונים שמוכן לעזוב הכל בשביל המסע להסתכל הנקודה גבוהה על הנוף המהמם ולהגיד ניצחתי

הטקסט

[14:55, 5.10.2020] יאיר דבח: כבר שבועות שאני לא ישן
לא יכול להירדם מרב ההתרגשות לפגוש אותך
אני מנסה להסתובב צד על מנת להירדם
אבל הראש מלא במחשבות רצות
האוויר הצח שאנשום
ההרגשה בכפות הרגלים היחפות
שיחברו אותי למקום הזה
כי כשאני אפגוש אותך
זה רגע שארצה בזיכרון להנציח
כשאני אפגוש אותך
כבר הגיעה הבוקר
אני לוקח את הציוד עם התיק
שהכנתי כבר לפני חודש כי לא יכולתי להתאפק
מוודא שלא שחכתי כלום
נותן חיבוק ונשיקה להורים לחברים
אומר להתראות לכל האנשים
כי אני מבין שזה הזמן שלי לגלות את עצמי
ואני מתחיל ללכת
וכל הדרך אני עם אותה מחשבה
של מה יקרה כשאגיע אליך
ואני כבר לא יכול לחכות
מחכה להגיע אלייך לחבק אותך
ולא לשחרר
כי ההרגשה שלי את גורמת
אף אחת אחרת לא נותנת
ואני ממשיך לפסוע ולהתקדם
אור השמש מחמם אותי מבפנים
כאילו את שלחת אותו ללוות אותי במסע
וכשהוא צריך ללכת לקראת ערב
מיד שולחת עוזר אחר שידאג לי ויאיר לי את הדרך
אבל כבר עייפתי מכדי ללכת
הכאב ברגלים מתחיל לגדול
כבר לא יכול עוד להתקדם
עוצר לנוח
כבר נגמרים לי המים
ואני עמוק בתוכי יודע
שלמסע הזה נותרו עוד כמה ימים
ומה זה כמה ימים לעומת כל הימים
שישבתי בבית וחשבתי עלייך
ודמיינתי את היום הגדול שבו ניפגש
ואת נותנת לי כח להמשיך ללכת
ואני פוסע צעד צעד כמו תינוק
שההורים עומדים מולו
אומרים לו להגיע
ואני חושב מי מתרגש יותר כסוף כל סוף אגיע
התינוק או ההורים
ואני מתקדם אלייך עוד יום אחד ואני שם
כשאני סוף כל סוף בשערייך
אני רואה אותך
ואני רץ אלייך
וכשאני מגיע אלייך אני רואה אותך מולי
משתתך על האדמה
ופורץ בבכי
בבכי של שמחה
בכי של פריקה
ואני מבין שהמסע לא רק היה להגיע אלייך
אלא גם להגיע לעצמי