תחרות כתיבה | הַגְּזֻזְטְרָה

הקצה של הכל

נגה גולדברג

אתר העלייה לרגל:

קצה העולם (פנטזיה)

איפה האתר נמצא?

אין לו מיקום פיזי בעולם. ניתן להגיע אליו, אך לא ניתן לחזור.

מדוע האתר מקודש, ולמי?

האתר מקודש לעם האנירי. זה היה המקום בו נאמרה המילה שחצבה את האנירים הראשונים מהסלע, ושם הם התחילו את חייהם. המקום התפורר והתרחק מהעולם מאוחר יותר.

הטקסט

היא הגיעה לקצה העולם. כך לפחות קראו האנירים למקום. זה היה המקום האחרון שבו שהו לפני שנמחקו מעל פני האדמה.
האתר היה דומם. מימיו הכהים של האגם היו חלקים כמו זכוכית, אך לא היה ניתן לראות בהם את השתקפות השמש. ערפל כבד עטף את עצי האורן השחורים והאגם, כמו ניסה לחנוק את כל האור, ולהשאיר רק חשכה. השמים היו אפורים, כמו ים סוער. השקט הרועם נשבר רק על ידי הרוח, ששרקה מנגינות נוראות מתקופה שכבר נעלמה.
הנערה רעדה, אך לא רק מהצינה. קצה העולם היה יפה, אך יופיו היה אכזרי. זה לא היה היופי של ליל קיץ נעים, זה היה היופי הקפוא של חורף שלעולם לא נגמר. אך זה היה צפוי. קצה העולם היה מקודש לאנירים, והם היו ידועים בקרירותם. הם נשארו קרים גם כשכל עולמם עלה באש.
קצה העולם הזכיר לה את כל הסיפורים ששמעה על האנירים. זה היה מקום המשכן של היצורים בעלי העיניים השחורות משחור, השיער הלבן כשלג, והקול מקפיא הדם. זה היה מקום קדוש ליצורי החושך, יצורי הפחד והאפלה. זה היה מקום המקלט האחרון של האנירים, לאחר שבני האדם הדליקו אש לעולמם.
כמה זמן עבר? כמה זמן היא כאן? בקצה העולם הזמן אינו זז. אך זה לא משנה. מקצה העולם לא ניתן להתקדם, אך גם לא ניתן לחזור. כאן תגיע אל סופה. לפחות לכאן לא יגיעו העשן והאפר. לפחות לא יגיעו הלהבות הזועמות. אולי צדקו האנירים באהבתם לקור וחושך, במקום לאור וחום, במקום לאש.
היא הרגישה את זה לפני שזה התחיל. שערה התחיל להתפורר לאבק, והרוח נשאה אותו ופזרה אותו באוויר. היא הרימה את ידה, וגם זו הפכה לאפר ונעלמה. לאחר מספר דקות, לא נותר כל זכר לנערה, מלבד כמה עקבות, וקצת עפר באוויר. לאחר כמה דקות נוספות גם אלה נעלמו.
הרוח נרגעה מעט, ובמקום השריקות החזקות נשמעו לחישות העלים. ערפל סמיך אפף את האגם, וקצה העולם נצבע בחשכה.
מסביב העולם בער, אך בקצה העולם שררה דממה.