תחרות כתיבה | הַגְּזֻזְטְרָה

יומנה של דיאנה

ניצן שור

אתר העלייה לרגל:

הר האולימפוס

איפה האתר נמצא?

ביוון

מדוע האתר מקודש, ולמי?

האתר מקודש משום שבו לפי המיתולוגיה היוונית שכנו האלים והוא מקודש ליוונים.

הטקסט

יומני היקר
היום הוא חג העליה שבו אנו עולים לאולימפוס להקריב לאלים. רק בני 13 ומעלה יכולים לעלות להר. היום אחרי שנים של ציפיה אוכל לעלות יחד עם אבי ואחיי הגדולים. במשך השנים הייתי צופה מחלון הבית ומחכה לשובם מחכה לשמוע חוויות. בזמן שהם היו על ההר, אני, אמי ואחותי סטפה היינו מבשלות מטעמים לסעודת חג כמו דולמאדאקיה ממולאים בבשר, סאגאנאקי, פָסוֹלָאדָה ומוסקה ולקינוח בקלאווה וחלווה. אמנם מאוד אהבתי להכין את המאכלים וללמוד מאמא את המתכונים המשפחתיים אבל כל כך קינאתי בגאורגיוס, דימיטרי וניקולאי על כך שיכלו לעלות עם אבא להר. והיום סוף-סוף אזכה לעלות גם אני! אני כל כך מתרגשת! טוב אמא קוראת לי לבוא לארוז את התיק שלי, אספר לך חוויות אחר כך.

יומני היקר
איזה יום מדהים היה לי! סוף-סוף זכיתי להגיע למקדש על הר האולימפוס! טוב אתחיל מההתחלה. אחרי שארזנו את התיקים עם מספיק מים ואוכל שיספיקו לנו עד שנחזור מן ההר. אמא ארזה לנו סלסלה עם מנחה לאלים ואבא מילא שני כדים ביין המשובח ביותר מהמרתף. העמסנו את היקים על הכתפיים ועלינו על העגלה שהייתה רתומה לפאתון החמור. נסענו עד ההר ואבא קשר את פאתון והעגלה לעץ זית. התחלנו לעלות על ההר איזו התרגשות! בהתחלה היה לי ממש קל, דילגתי במעלה ההר, אבל אז זה התחיל להיות קשה. בהתחלה לא התלוננתי והמשכתי לעלות למעלה אבל באיזשהו שלב התחלתי להתלונן. דימיטרי וניקולאי הקניטו אותי אבל גאורגיוס הציע לקחת ממני את התיק. בהתחלה לא רציתי לתת לא את התיק כי לא רציתי ששני האחרים יקניטו אותי יותר. אבל באיזשהו שלב לא יכולתי לשאת זאת יותר ונתתי לגאורגיוס את התיק. אחר כך הכל נהיה הרבה יותר קל והתחלתי להנות מההליכה. אפילו התחריתי עם ניקולאי מי ימצא את העץ זית הכי רחב (הוא ניצח). אחרי כשלוש שעות הליכה הגענו למקדש. רציתי להמשיך לעלות אבל אבא אמר שאסור לעלות יותר כדי לא להרגיז את האלים. אבא הוציא את כדי היין ואת סלסלת המנחה מהתיק שלו. אחר כך הוא פקד עליי ועל ניקולאי להישאר ליד התיקים ולשמור עליהם בזמן שהוא, גאורגיוס ודימיטרי ייכנסו להקריב לאלים. בהתחלה התנגדתי אבל אבא אמר שמתי שהוא יסיים נוכל אנחנו להיכנס עם שאר הילדים. אז בזמן שאבא ושני הגדולים נכנסו למקדש אני וניקולאי ישבנו מתחת לעץ זית רחב ואכלנו גירוס בלאפה וממתקי לוקומי ושתינו מים. עדיין אסור לנו לשתות קפה ופרפה. אחר כך אבא והגדולים יצאו ואני וניק הצטרפנו לכהן ואסיליוס ולשאר הילדים. נעמדנו בתור וכל פעם שתי ילדים נכנסו. אני נכנסתי עם חברתי הטובה ביותר אנה. כרענו כל אחת בפינתה התפללנו לאלים. אני התפללתי לאלים שיברכו את משפחתי בשפע ובריאות וגם שיגרמו לדימיטרי ולניקולאי להפסיק להקניט אותי כל פעם שהם יחד. אבל הכי חזק התפללתי שגאורגיוס וחברתו היפה אנג'לה יתחתנו עוד השנה. לא אוכל לתאר במילים את ההרגשה במקדש. הרגשתי בבית והרגשתי חמימות שמעולם לא הרגשתי לפני. אפילו זה לא יתאר את מה שהרגשתי. זאת הייתה הרגשה מופלאה. אחרי שגמרנו להתפלל יצאנו מהמקדש וחזרנו למקדש. לאחר כחצי שעה ירדנו מההר הירידה הייתה הרבה יותר קלה מהעליה. אחרי שהגענו הביתה החלפנו לבגדי חג וישבנו לסעודת החג. במהלך הסעודה סיפרתי לסטפה על כל הדברים שקרו לי. היה לי פשוט יום מדהים
ממני
דיאנה