"לו יהי"

הסיפור של

נעמי שמר כחול.jpg

הסבר על המשימה

לפניכם הסיפור (האמיתי!) של תהליך כתיבת השיר "לו יהי". קראו מה מספרים נעמי שמר והקרובים לה על הגלגולים שהשיר עבר. בסוף המשימה תזדקקו למידע זה!

נעמי שמר

בשנת 1973 התנגן ברדיו הישראלי השיר Let it be של להקת הביטלס. השיר, שהיה האחרון שהוציאה הלהקה המפורסמת לפני שהתפרקה, יצא שלוש שנים לפני כן והפך מיד ללהיט. נעמי שמר הייתה באותם ימים בשיא הקריירה לאחר שכתבה את 'ירושלים של זהב' – לעומתה, נחשבו הביטלס להקה חתרנית שניגנה פופ (בן גוריון אפילו אסר עליהם להופיע בארץ). בכל זאת, נגע השיר גם בלבה של המשוררת הלאומית. היא ידעה לשלב בכתיבה ובלחן סגנונות שונים, וחשבה שיהיה מעניין לכתוב לשיר גרסה עברית. מעריצי החיפושיות נהגו לקרוא לשיר 'שיהיה', אך נעמי שמר קראה לו בלבה 'לו יהי'.

נעמי שמר כחול.jpg

חוה אלברשטיין

בקיץ 1973 פנתה חוה אלברשטיין לחברתה נעמי שמר בבקשה שתכתוב לה שיר. נעמי שמר סיפרה לה שהיא מתכוונת לתרגם את Let it be ותוכל לתת לה את השיר, אך העניין נשכח מלבה. בימים שבין יום כיפור לסוכות צלצלה חוה אלברשטיין פעם נוספת לנעמי שמר והזכירה לה את עניין השיר. הפעם זה היה דחוף מאוד. ביום כיפור פרצה המלחמה, ולחוה אלברשטיין הייתה הופעה מול נשות הטייסים. היא ידעה שתהיה חייבת להעלות את המורל שהיה בשפל. עוד באותו יום היא הגיעה לביתה של נעמי שמר כדי לעבוד על השיר. שמר, שהבינה את צורך השעה, החליטה לא לתרגם את מילות השיר באופן מילולי אלא לכתוב לו גרסה עברית המתאימה למצב הרוח הלאומי. היא השמיעה לחוה אלברשטיין את המילים החדשות שכתבה לצלילי מנגינת השיר Let it be.

מרדכי הורוביץ

בזמן שחווה אלברשטיין הייתה בביתה של נעמי שמר חזר הביתה מהמילואים מרדכי הורוביץ, בעלה של שמר. הוא שמע את מילות השיר החדש 'לו יהי' במנגינה המקורית של הביטלס ואמר לנעמי: "אני לא אתן לך לבזבז את השיר הזה על מנגינה של זרים: זוהי מלחמה יהודית, ותעשי לה מנגינה יהודית". המילים, שהיו כל כך חזקות בגלל פרוץ המלחמה, היו זרות על רקע המנגינה של השיר המוכר שהתנגן ברדיו. אולי הייתה זו התרבות הרחוקה ממנה הגיעה המנגינה המקורית, או העובדה שהמנגינה מזוהה עם מילים אחרות, אך מרדכי הורוביץ ביקש – עשי לשיר מנגינה אחרת, ייחודית. כבר באותו הערב הוזמנה נעמי שמר לתכנית טלוויזיה מיוחדת שהופקה בגלל המלחמה. היא בחרה לשיר את 'לו יהי' שכתבה באותו יום. בדרך לאולפן, בעודה במכונית, היא החליטה לשיר את המילים במנגינה אחרת שתתאים יותר לאווירת המלחמה. כך נולד הלחן המוכר של 'לו יהי'.

מרדכי הורוביץ כחול.jpg

ללי שמר

השיר 'לו יהי' הפך מהר מאוד להמנון המלחמה. יום למחרת השידור בטלוויזיה הקליטה אותו נעמי שמר באולפן יחד עם הגששים, ושלחה את התווים למנגינה החדשה לחוה אלברשטיין. שני הביצועים הושמעו פעמים רבות ברדיו, והמילים נגעו בליבם של רבים: משפחות שהתפללו לשובם של יקיריהם, כאלה שהתאבלו על בנם או אביהם ואף החיילים עצמם שרו אותו. ברבים מהביצועים של השיר – בהופעות החיות וגם לאחר המלחמה - השמיטו מבצעי השיר את הבית השני. ללי שמר, בתה של נעמי שמר, מעולם לא שאלה את אמה באופן מפורש מדוע הושמט הבית השני, אך היא האמינה שיש בידיה את התשובה. הבית השני נפתח במילים 'אם המבשר עומד בדלת, תן מילה טובה בפיו'. ללי סיפרה שהכוונה המקורית של אמה הייתה שדמותו של 'המבשר' אמורה להביא עמה בשורה טובה, והבית אמור היה לסמל את התקווה לימים הטובים שיבואו אחרי המלחמה. אולם, בימי המלחמה דמותו של המבשר קיבלה הקשר אחר: המבשר שמודיע למשפחה על מותו של החייל. ללי שמר אמרה שאימה לא רצתה להכניס את בשורת המוות לתוך שיר התפילה שמטרתו לתת תקווה בלב האנשים.

ללי-שמר-3-כחול.png

מלבד "לו יהי" נעמי שמר כתבה שירים רבים. לאורך השנים היא זכתה להכרה ופרסים רבים, ובשנת 1983 היא זכתה לקבל את פרס ישראל הניתן לאנשים שתרמו תרומה משמעותית למדינה. לטקס שהתקיים בירושלים הוזמנו בני משפחה וחבריה הקרובים ביותר לחלוק עמה את הכבוד הגדול. ההפקה שמרה לכל אחד מהם מקום בשורה הראשונה באולם. האם תוכלו להושיב אותם בסדר הנכון?  

1

מי שביקש לשנות את הלחן לא יושב ליד מי שיזם את כתיבת השיר

2

בקצה הימני יושבת מי שהופיעה מול נשות הטייסים

3

בכיסא שמשמאל לנעמי יושבת מי שהסבירה מדוע הושמט הבית השני בשיר

גררו את המשתתפים בארוחה למקומותיהם לפי התנאים הרשומים למעלה.

בסיום המשחק תקבלו קוד שיעביר אתכם לפעילות הבאה.

כדי לעבור למשימה הבאה הזינו את המילה שקיבלתם בסיום המשחק

זאת לא הסיסמה. יש לנסות לשחק שוב.