יצחק אבן עזרא

רבי יהודה הלוי לא עשה את המסע מספרד לבדו, הצטרפו אליו יצחק אבן עזרא ואבו אלרביע בן יוסף. יצחק אבן עזרא היה בנו של אברהם אבן עזרא (שהיה משורר, פרשן המקרא ופילוסוף) וכנראה גם קרוב משפחה של יהודה הלוי: לפי המחקר הוא היה נשוי לבתו. אמנם לא ברור אם יצחק אבן עזרא המשיך להיות צמוד ליהודה הלוי לאורך כל שהותו במצרים, אבל אנו יודעים שהוא ליווה אותו בחלק מהדרך.

אהרן אלעמאני

ר' יהודה הלוי מפליג מספרד לעיר אלכסנדריה שבמצרים. ידידו הקרוב של יהודה הלוי באלכסנדריה ומארחו הראשי היה אהרן אלעמאני, דיין העיר. אלעמאני היה מנהיג הקהילה ובעצמו משורר, תלמיד חכם ועשיר גדול. הידידות בינו לבין יהודה הלוי היא חזקה והמשורר מתארח בביתו למשך תקופה לא קצרה. חלק גדול מהשירים שכתב ר' יהודה הלוי במצרים נכתבו בביתו של אלעמאני או לכבודו. השירים מאופיינים בהערכה והערצה לאלעמאני, ובהכרת תודה על ידידותו ואירוחו. כמחווה של ידידות והערכה, אלעמאני אסף את כל השירים שנכתבו על ידי ר' יהודה הלוי או לכבודו במצרים וכרך אותך בקובץ אחד (לקובץ שירים בימי הביניים קוראים 'דיוואן').

אבו אלעלא

יהודי מנכבדי העיר אלכסנדריה. אבו אלעלא קיבל את קובץ השירים שערך אלעמאני, ושלח לרבי יהודה הלוי איגרת בה הוא כועס על עריכת הדיוואן וסבור כי יש בדבר לפגוע במוניטין ובתדמית של המשורר. הוא טען כי אנשים חושבים שזה לא ראוי למשורר נכבד לכתוב שירים בעניינים 'נמוכים' (אלעמאני פרסם את כל השירים של המשורר, גם כאלה שנחשבו מסוג פחות טוב). ראוי לציין כי אבו אלעלא התנצל עם משלוח המכתב הזה, במיוחד כי דאג מתגובת אלעמאני אם ישמע על כך.

חלפון בן נתנאל

חברו הטוב של רבי יהודה הלוי . סוחר ידוע, איש משכיל ומעורה בחיי החברה במצרים. כאשר ביקר חלפון בספרד נרקמו קשרי ידידות עמוקים בינו לבין רבי יהודה הלוי, שהיו מבוססים כנראה על עניין אינטלקטואלי וגם על מסחר. חלפון היה כנראה מי שמימן את נסיעתו של רבי יהודה הלוי למצרים, ולכן באופן טבעי הוא היה אחד ממארחיו ומי שדאג לו בזמן שהותו שם. לאחר כמה חודשים באלכסנדריה, ר' יהודה הלוי נעתר להזמנה לבקר גם בפוסטט, עיר ליד קהיר של ימינו עם קהילה יהודית גדולה. חלפון בן נתנאל ליווה את ר' יהודה הלוי בזמן המסע בין שתי הערים.

שמואל בן חנניה

ככל הנראה, טרם הגיע ריה"ל לפוסטט, נקבע שיפגוש את נכבדי המקום. ראשון להם היה דיין העיר, שמואל בן חנניה. חנניה שלח לרבי יהודה הלוי איגרת ברכה לקראת בואו, והמשורר כתב לו איגרת תשובה, בה הוא מסביר את הסיבות לעזיבתו את ספרד, ואת הרצון העז שלו להגיע לירושלים – אשר רק בה יכול למצוא יהודי מקום אמיתי. אפשר להעריך שבדבריו יש התרסה כנגד ההנהגה היהודית במצרים, אשר היה ראוי כביכול שתהיה הראשונה לעלות לארץ ישראל. רבי יהודה הלוי הוסיף פן נוסף לרצון שלו להמשיך במסע: הפחד כי הוא בסוף חייו ולא יחיה מספיק זמן כדי להגשים את מטרת בואו.