קצת אחרת

מיכל פנחסי

אם תסתכלו לרגע מסביב
ותביטו ממש מקרוב
אולי תזהו לשבריר של שנייה
את יוצאי הדופן בתוך כל הרוב

תגלו שגם בקבוצה
הכי מגוונת
תמיד יש אחת כזאת
שהיא טיפה אחרת

וזה לא משהו טוב
ולא משהו רע
ובתור אחת כזאת אני יכולה להגיד
שזה דווקא לא כזה נורא

תמיד הייתי כזאת אני חושבת
תמיד הילדה ההיא
שהיא קצת אחרת
זאת שכשכולם רצים
היא דווקא עוצרת

כשכולם תמיד מחפשים את הביחד
היא דווקא תעדיף להיות לבד
וכשכולם צועקים שתיים
היא תבחר אחד

כשכולם רצים על השביל אל הפסגה
היא תטפס על העצים
הילדה הזאת שהולכת
עם הרגשות שלה בתוך הכיסים

זאת שלא הולכת לפי החוברת
הילדה ההיא
שהיא קצת אחרת

במקום לבכות עם העיניים
היא בוכה עם המילים
בתוך מיליון מחברות
שורות על שורות ודפים על דפים

במקום לצעוק עם השפתיים
היא צועקת בציורים
משיכת מכחול אחת ושתיים
ואז עשרים

במקום לנשום אוויר
היא נושמת אנשים
את אלה שהיא אוהבת
אלה שיודעים להגשים

במקום לטבוע בים
היא טובעת ביבשה
בתוך הלב
בתוך הרגשות של עצמה

כשהיא רוצה לבכות היא צוחקת
במקום לנשום עמוק היא נחנקת
וכשהיא רוצה לצעוק היא שותקת.

כדי להיכנס ללב שלה
צריך קצת להתעקש
אבל היא אף פעם
לא תעז לבקש
במקום לברוח היא נשארת
וגם כשהיא רוצה לשכוח
היא זוכרת.
הילדה הזאת
שהיא תמיד תמיד
קצת אחרת

Image-empty-state.png

סדנת כתיבה